כאשר אנחנו מדברים על הרצועה הצולבת אנחנו מדברים על 2 אפשרויות עיקריות: שיקום שמרני או שיקום ללא התערבות ניתוחית. בשיקום שמרני ישנה אופציה לקבע את הברך עם סד בתחילת השיקום, או לעשות זריקת PRP על מנת לעזור לאזור להצטלק. שיקום ניתוחי- בניתוח לשחזור הרצועה הצולבת לוקחים שתל חיצוני, או שתל מאחד הגידים בגוף ויוצרים מעין רצועה צולבת חדשה.
השיקום של הברך לאחר קרע צולבת גם בניתוח וגם שמרני יכלול:
טיפול בנפיחות– הנפיחות גורמת לכאב, עלולה להגביל את טווח התנועה ופוגעת ביכולת של השריר להתכווץ. בגלל הסיבות האלה ננסה להפטר מהנפיחות כמה שיותר מהר בעזרת עיסוי, שרוולים לימפטיים משחות ועוד.
עבודה על טווחי תנועה– בברך יש את טווח התנועה בין השוק לירך. נרצה לדאוג לטווח מלא של כיפוף, יישור ומעט רוטציה, על מנת שהברך תחזור לתנועה הטבעית שלה וכל השרירים יכולים לפעול בצורה הטובה ומלאה ביותר. בהתערבות ניתוחית נרצה גם לראות שהמפרק בין הפיקה לירך נע בצורה חופשית ומלאה.
חיזוק שרירים– נחזק את השרירים מסביב לברך שתומכים ברצועה ובמפרק. השרירים הם הבולמי זעזועים של הברך, הם עושים את העבודה של הרצועות בצורה אקטיבית וככל שהשרירים מסביב לברך יהיו יותר חזקים ויתפקדו יותר טוב מבחינת כוח, כוח מתפרץ וסיבולת הסיכוי של השיקום להצליח גדול יותר.
פרופריוספציה– ישנם בכל הגוף רצפטורים שאומרים לי איפה כל איבר נמצא במרחב גם מבלי שאני מסתכל. הרצפטורים פזורים בכל הגוף, במיוחד במפרקים וברצועות. כאשר אנו קורעים את הרצועה הצולבת ישנה פגיעה ברצפטורים, לכן אנו נתרגל ונעבוד על המערכת הזאת.
חזרה לפעילות– נרצה לתרגל את הפעילות הספורטיבית שהמטופל יחזור אליה בתנאי מעבדה בקליניקה, לפני שהוא עושה את זה בצורה עצמאית. כשהמטופל מתרגל את כל תנועות הפעילות הספורטיבית בקליניקה, הוא מגיע מוכן יותר ובטוח יותר להתמודד עם הפתעות שיכולות לקרות בזמן הפעילות.
