גיד אכילס זה הגיד החזק ביותר בגוף האדם. גיד אכילס מחבר בין שרירי התאומים והסוליה לעצם העקב. קרע בגיד אכילס הוא הנפוץ ביותר מבין הקרעים בגפיים התחתונות. קרע אקוטי של האכילס מלווה לרוב ברעש של "פופ" או רעש הצלפה. מטופלים שקרעו את האכילס מדווחים שהרגישו כאילו בעטו בהם מאחור או דרכו עליהם. לרוב הקרע קורה בזמן פעילות גופנית במיוחד: כדורגל וכדורסל. הפציעה לרב מתרחשת בין העושר ה-3-4 בחיים.
גורמי סיכון לקרע באכילס יהיו שימוש ממושך בסטרואידים, קרעים חוזרים בשריר התאומים ודלקת כרונית בגיד האכילס.
לאחר הקרע ניראה קושי רב בעליה על קצות האצבעות על רגל אחת, במישוש נרגיש אי רציפות של הגיד ובבדיקת תומפסון כף הרגל לא תזוז. הטיפול בקרע בגיד האכילס יכול להיות בעזרת ניתוח לתפירת הגיד או בעזרת שיקום שמרני. בשני המצבים המטופל ישתמש בתקופה הראשונה במגף עם הגבהות לעקב, במטרה לתת לרקמה להחלים ולהצטלק. השיקום יכלול חיזוק הדרגתי לשרירי התאומים ולשרירים מסביב, תרגול הליכה נורמלית, חיזוק שרירים גדולים יותר בהמשך ובשלב יותר מאוחר תSרגול ריצות, קפיצות וחזרה לפעילות מלאה.